ONCE UPON A PARK
סיפור הפארק
תמנע כמעצמת נחושת
לפני למעלה מ- 7,000 שנים החל האדם להפיק מתכת ולהשתמש בה לצרכיו.
הנחושת – המתכת הראשונה ובמשך אלפי שנים היחידה, שהייתה בשימוש משמעותי של האדם.
בתהליך ארוך ורצוף קשיים למדו הקדמונים היכן לחפש את המינרלים המכילים נחושת, כיצד לכרות אותם, כיצד להפיק מהם נחושת מתכתית ואיך להכין ממנה כלים וחפצים כרצונם.
בתמנע נגלים לעינינו עדויות ושרידים, מהקדומים ביותר בעולם, בני יותר מ-6,000 שנים, המספרים את סיפור מעצמת הנחושת.
נראה כי התקופה המשמעותית ביותר בהיסטוריה של תמנע, היא זו שהתרחשה לפני יותר מ 3,000 שנים, מסוף המאה ה-14 ועד לתחילת המאה ה-9 לפנה"ס. תקופה בה התקיימה פעילות כרייה והפקה אינטנסיבית של נחושת. במשך כ-500 שנים ממצאים רבים באתרי המגורים והמלאכה, חפצים ומנחות באתרי הפולחן, תחריטים וציורי סלע, קברים ועדויות ארכיאולוגיות נוספות, מעידים על הרקע החברתי והכלכלי ועל עולמם התרבותי והרוחני של הכורים לדורותיהם.
מסוף המאה ה-14 ועד למחצית המאה ה 12 לפנה"ס, הגיעו לתמנע משלחות של פרעוני מצריים ו'רתמו' ידע, עבודה וכוח מקומי לכרייה והפקה של נחושת. אתר מרכזי בהקשר זה הוא 'מקדש הכורים' (המכונה גם 'מקדש חתחור') ובו ממצאים רבים המתוארכים היטב אשר מעידים על הפעילות המצרית בתמנע.
לאחר הפסקת הפעילות ביוזמה מצרית, ממשיכה כריית הנחושת והפקתה על ידי המקומיים – אנשי המדבר, כשהממצאים במחקר מעידים על חברה מעורבת – גברים, נשים וילדים.
במהלך המאה ה-10 לפנה"ס, הפקת הנחושת עולה בהיקפה וברמת הארגון שלה. ההפקה התבצעה באזורי תעשיה מבוצרים ומאורגנים, כשהאתר המרכזי הוא 'גבעת העבדים' בפארק תמנע, ויחד איתו אתר נוסף – 'תמנע 30'. מסקנת החוקרים היא שמדובר בשלוחה דרומית של פעילות כרייה והפקה של נחושת המאפיינת את ראשית ממלכת אדום.
משלחת ארכיאולוגית של אוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' ארז בן־יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן 50 שנה כמעט, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. פרופ' בן־יוסף מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה העשירית לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת עטרה ליושנה ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.
מערכת קשרים
מערכת קשרים עם שדרת ההר, השפלה והחוף של ארץ ישראל – המחקר מעלה עדויות רבות לקשר עם ארץ ישראל – שדרת הר השפלה והחוף. מבדיקת הגללים שנשתמרו עולה שהכילו גרעיני ענבים. ככל הנראה הוזנו החמורים בגפת – שאריות של דריכת ענבים לתירוש, כמזון מרוכז שמקורו באקלים הים תיכוני. בתמנע נמצאו כל 'שבעת המינים', וכן עצמות דגים ממינים הגדלים לחוף הים התיכון.
טקסטיל
במסגרת מחקר פורץ דרך של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן, ארכיאולוגים מצאו אריגים באיכות גבוהה,
צבועים בצבעים שהופקו מחלזונות מחופי הים התיכון ומהצמח 'פואת הצבעים'.
צבע הארגמן שזוהה באריגים מתמנע נזכר במקרא בהקשר של בגדי כהונה אצולה ומלוכה.
הגמל
תגלית של משלחת ארז בן יוסף, בתמנע נמצאים השרידים הקדומים ביותר של גמל מבוית בארץ ישראל.
הייתה זו הפעם הראשונה שבה שימש גמל, בהמת משא והעדות הארכיאולוגית ממקמת את התגלית בסוף המאה העשירית לפני הספירה.
