סיפור בקעת תמנע

מחקר ארכיאולוגי שיטתי החל בתמנע בשנת 1959 על ידי "משלחת הערבה" בראשות פרופסור בנו רותנברג. משלחת זו, שעבדה בבקעה ביסודיות עד שנת 1984, חשפה מקדש קטן לאלה חתחור למרגלות אבני החול של "עמודי שלמה", שהעיד על נוכחות מצרית בבקעה. מאות ממצאים מצריים וכתובות עם שמות פרעונים של הממלכה החדשה הצביעו על כך, שמשלחות כרייה הגיעו לאזור ממצרים במהלך המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס. זו הייתה תגלית כה מדהימה, שרותנברג ביטל לחלוטין את האפשרות שתמנע פעלה בימי מלכי ישראל, ותיארך את כל האתרים המרכזיים של הכרייה וההפקה באזור לתקופת הפעילות במקדש, כ-200 שנה לפני ימי שלמה.

משנת 2012 פועלת בתמנע משלחת ארכיאולוגית מטעם אוניברסיטת תל אביב, בראשותו של פרופסור ארז בן יוסף. בסדרה של חפירות חדשות הכוללות שימוש בתיארוך רדיומטרי הראו החופרים שההבחנה של גליק הייתה נכונה, ושעיקר הפעילות בבקעה הייתה אכן בימי דוד ושלמה. התמונה המצטיירת כעת היא תקופה של כ-450 שנה של הפקת נחושת רציפה, שהחלה עם היוזמה המצרית סביב 1300 לפנה"ס והסתיימה סביב שנת 850 לפנה"ס – פרק זמן מכריע בתולדות ארץ ישראל, בו נוסדה ממלכת ישראל באזור ירושלים ועולות על במת ההיסטוריה הממלכות המקראיות של עמון, מואב ואדום.

העדויות מראות שהמצרים עבדו בתמנע ביחד עם שבטי הנוודים המקומיים, כנראה תוך ניצול ידע טכנולוגי שהגיע עם קבוצת אנשים ממדיין (החג'אז, צפון מערב ערב הסעודית של ימינו). עם קריסת האימפריה המצרית סביב 1140 לפנה"ס והפסקת המשלחות המצריות לתמנע, שבטי האזור מנצלים את ההזדמנות וממשיכים להפיק נחושת ואף מעצימים את המפעל. הם חוברים לשבטים אחרים במרחב ומקימים את ממלכת אדום, הממלכה הקרובה ביותר לישראל מבין הממלכות כולן. אדום מוזכרת בתנ"ך בהקשר מפורש של דרום הערבה (שלמה בונה נמל באילת, ב"ארץ אדום"), ולפי הסיפור המקראי דוד כובש אותה סביב 1000 לפנה"ס ומשעבד אותה לירושלים. בתמנע נחשפו עדויות רבות לקשר שהתקיים בתקופה זו עם אזור ירושלים, וגם עם אזור השפלה והחוף של ארץ ישראל. בחפירות האחרונות נחשפו כל "שבעת המינים" בהם התברכה ארץ ישראל. נחשפו עצמות דגים שמקורם בים התיכון ובנהרות הנשפכים אליו, ונמצאו עדויות לשימוש בגפת מיקבים באזור ההר כמספוא לחמורים שהשתתפו בעבודה בתמנע.

ייחודיים לתמנע הם ממצאי הטקסטיל מימי דוד ושלמה – בדים ואריגים באיכות גבוהה שהשתמרו ביובש הקיצוני של הבקעה. חלקם צבועים באדום שהופק מהצמח פואת הצבעים, חלקם בכחול שהופק מהצמח איסטיס, אבל הנדירים ביותר הם אלו הצבועים ארגמן – הצבע היקר ביותר בעולם העתיק. צבע זה הופק מחלזונות מהים התיכון בתהליך מורכב ביותר, והוא מתואר בתנ"ך בהקשר של קודש (המשכן), כהונה (בגדי הכוהן הגדול), ומלוכה (שלמה, מלכי מדיין). את השרידים הנדירים האלו, המהווים הצצה נדירה לאופנה, למבנה החברתי, לקשרי המסחר ולמורכבות של החברה שניהלה את מכרות תמנע בתקופה כה מכרעת בתולדות עם ישראל, ניתן לראות במרכז המבקרים שבכניסה לפארק.