משלחת ארכיאולוגית של אוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' ארז בן־יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן 50 שנה כמעט, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. פרופ' בן־יוסף מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה העשירית לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת עטרה ליושנה, ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.
תגלית נוספת של משלחת בן יוסף הייתה בנושא הגמל, והיא עוררה הדים בארץ ובעולם. בתמנע נמצאים השרידים הקדומים ביותר של גמל מבוית בארץ ישראל. הייתה זו הפעם הראשונה שבה שימש גמל בהמת משא, והעדות הארכיאולוגית ממקמת את התגלית בסוף המאה העשירית לפני הספירה. 
בגלל האקלים המדברי והצחיחות הקיצונית, שימור הממצא הארכיאולוגי בתמנע הוא יוצא דופן וכולל תגליות נדירות ביותר: פיסות בדים המייצגות את לבוש האנשים שעבדו באזור, שרידי מזון שמספרים לנו על תזונה מורכבת שהגיעה מרחוק (דגים מהים התיכון, ענבים, רימונים, תאנים ועוד) ושרידי בעלי חיים, שליוו את הכורים ועזרו בהפקת נחושת.
במסגרת מחקר פורץ דרך של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן
חשפו ארכיאולוגים את בד הארגמן - פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה: "אַפִּרְיוֹן, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו, עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם". (שיר השירים ג, ט-י). תיארוך פחמן-14 ישיר קבע כי הממצאים מתוארכים לסביבות שנת 1000 לפנה"ס – במקרא, תקופת דוד ושלמה בירושלים.